פסטה בסטה פתח תקווהפסטה בסטה פתח תקווה
לינגוויני עם שום, פטרוזיליה ושמן זית בצלחת מפוספסת בירוק-לבן על רקע כחול
מדריך · סיפור של מאכל

מנות איטלקיות קלאסיות, בגרסה החלבית

Benjamin Davidovici, זכיין הסניף12.11.20268 דקות קריאה

מנות איטלקיות קלאסיות יש הרבה. כשאונסק"ו הכיר במטבח האיטלקי בדצמבר 2025, הוא תיאר מנהג של בישול וארוחה משותפת, ובעמוד ההכרה לא מופיעה אף מנה. אספנו אחת-עשרה מנות שיש להן גרסה חלבית או צמחית מוכרת, ולכל אחת בדקנו מאיפה היא באה ומה כתוב עליה במקורות.

בקצרה בין המנות האיטלקיות הקלאסיות שיש להן גרסה חלבית או צמחית מוכרת: פסטה ברוטב עגבניות, אליו אוליו א פפרונצ'ינו, קצ'ו אה פפה, פסטו גנואזי, ניוקי אלה סורנטינה, פטוצ'יני אלפרדו, רביולי ופנסוטי בגבינה ועשבים, פרמיג'אנה של חצילים, קפרזה, פיצה מרגריטה וטירמיסו. בדצמבר 2025 הוסיף אונסק"ו את המטבח האיטלקי לרשימת המורשת הבלתי מוחשית, וההכרה מתארת מנהג של בישול בעבודת יד וארוחה משותפת[1][3].

מנה איטלקית קלאסית היא מנה שיש לה בית מוכר באזור מסוים של איטליה ותיעוד שאפשר להצביע עליו. בחרנו רק מנות שיש להן גרסה חלבית או צמחית מוכרת, כי זה מה שמתאים למטבח כשר חלבי. ליד כל מנה יש קישור לכתבה המלאה עליה, כשיש כזאת.

המטבח האיטלקי ברשימת אונסק"ו

ב-10 בדצמבר 2025, בניו דלהי, הוסיפה הוועדה הבין-ממשלתית של אונסק"ו את המטבח האיטלקי לרשימה הייצוגית של המורשת התרבותית הבלתי מוחשית[3]. השם הרשמי הוא "Italian cooking, between sustainability and biocultural diversity"[2]. את המועמדות הגישו ב-2023 הקולג'יו קולינריו, יחד עם קאזה ארטוזי, האקדמיה האיטלקית למטבח וכתב העת La Cucina Italiana[3].

בעמוד של אונסק"ו על הפריט לא מופיעה אף מנה. הוא מתאר שימוש בחומרי גלם ובטכניקות הכנה בעבודת יד, פעילות משותפת סביב השולחן, ומתכונים שנולדו מתוך הימנעות מבזבוז ועוברים מדור לדור, לעיתים קרובות מסבים ומסבתות לנכדים[1]. המנות שבהמשך הן הדוגמאות. הרשימה היא שלנו.

מנות איטלקיות קלאסיות של פסטה

פסטה ברוטב עגבניות

החיבור בין פסטה לעגבנייה צעיר ממה שנדמה. גמברו רוסו כותב שהנישואים בין פסטה לעגבנייה חדשים יחסית: פעם הפסטה היבשה הוגשה בלבן, והגבינה הייתה בן הזוג המועדף עליה[5]. לפי אותה כתבה, בנאפולי העגבנייה פגשה את הספגטי כמאה שנה אחרי סוף המאה ה-17[5]. לפי הספרייה הגסטרונומית של ברילה, התיאור הראשון של ורמיצ'לי ברוטב עגבניות מופיע בספר Cucina teorico-pratica של איפוליטו קוואלקנטי, מ-1837, שיצא בעשר מהדורות עד 1877[4]. את הבזיליקום, "שהיום אי אפשר בלעדיו", כבר מזכיר ארטוזי[5].

פעם הפסטה היבשה הוגשה בלבן, והגבינה הייתה בן הזוג המועדף עליה. גמברו רוסו, על ההיסטוריה של הספגטי ברוטב עגבניות[5]

אליו אוליו א פפרונצ'ינו

אתר התיירות הרשמי של רומא כותב שהמנה מיוחסת בדרך כלל למטבח של לאציו, אבל בפועל המתכון מקמפניה, ובעיקר מאזור נאפולי, שם נולד בסביבות העניות ביותר[6]. הרכיבים לפי אותו אתר: ספגטי, שום, שמן זית כתית מעולה ופפרונצ'ינו טרי, ופטרוזיליה[6]. גמברו רוסו מתאר אותה כמנה שהשורשים שלה במטבח של דרום איטליה[7].

קצ'ו אה פפה

מתכון מסורתי מלאציו: פסטה עם פקורינו רומנו מגורר, פלפל שחור ומעט ממי הבישול[8][10]. La Cucina Italiana כותב שאין בה שמן[8], ובמסעדה הרומית Checco er Carettiere מוותרים גם על חמאה ושמנת[9]. ב-2025 זכו פיזיקאים שכתבו מאמר על הרוטב הזה בפרס איג נובל, פרס הומוריסטי על מחקר שמצחיק ואז גורם לחשוב[11]. במתכון שלהם מוסיפים עמילן תפוחי אדמה או תירס מומס במים, והם מצאו שהרוטב יוצא חלק כשהעמילן הוא 2 עד 3 אחוזים ממשקל הגבינה[10]. עוד על זה בקצ'ו אה פפה.

פסטו גנואזי

פסטו הוא רוטב מליגוריה, כתוש במכתש: בזיליקום, צנוברים, שום וגבינה מגוררת, מדוללים בשמן[12]. המתכון המודפס הראשון הידוע הוא של ג'ובאני בטיסטה ראטו מ-1863, ואין בו צנוברים[13]. מאז 2005 הבזיליקום הגנואזי מוגן באיחוד האירופי ככינוי מקור[14]. הסיפור המלא בפסטו.

ניוקי אלה סורנטינה

ניוקי תפוחי אדמה על רוטב עגבניות, עם שכבת מוצרלה שמשחימה בתנור[16]. גמברו רוסו קורא למנה "סמל של המטבח של קמפניה"[16]. לפי אותה כתבה המתכון כנראה התקבע במאה ה-19, כשהטרטוריות של סורנטו התחילו להגיש גרסה פשוטה שלו[16]. ההכנה שהיא מתארת: רוטב מעגבניות סן מרצאנו בבישול איטי, פיור די לאטה ופרמיג'אנו מעל, ואפייה בכלי חרס עד שהגבינה נמסה ונוצר קרום זהוב[16]. איך הגיע תפוח האדמה לניוקי כתבנו בניוקי.

פטוצ'יני אלפרדו

מנה רומית של פטוצ'יני עם חמאה ופרמיג'אנו רג'אנו[18]. לפי המשפחה של אלפרדו די לליו היא נולדה ב-1908 בטרטוריה של אמו ברומא, ומ-1914 הוגשה במסעדה שלו ברחוב דלה סקרופה[17]. ההיסטוריון לוקה צ'זארי כותב בגמברו רוסו שהשמנת זרה למתכון המקורי, ושהאמריקאים הוסיפו אותה כרכיב שלישי[19]. הגלגול האמריקאי מוסבר בפסטה אלפרדו.

רביולי ופנסוטי

לפי מילון טרקאני, הרביולי הוא מנה גנואית, ומקור המילה מסומן בו "etimo incerto", כלומר לא ודאי[20]. בליגוריה מכינים פנסוטי, כיסונים דומים לרביולי במילוי פרבוג'ון, תערובת מקומית של עשבי בר, עם ריקוטה ופרמזן[21]. ההיסטוריה של המילה ברביולי.

מהתנור ומהצלחת

פרמיג'אנה של חצילים

על המקור יש ויכוח. גמברו רוסו כותב שהמנה נולדה ככל הנראה בסיציליה והושלמה בנאפולי: במקור הרכיבים העיקריים היו רק חצילים ופקורינו, ובני נאפולי הוסיפו את המוצרלה[23]. לגבי השם, מאמר בכתב העת של האקדמיה האיטלקית למטבח מביא הסבר שהכותב שמע בסיציליה: השם בא ממילה לתריס חיצוני לחלון, שהפסים שלו מונחים זה על זה כמו פרוסות החציל בתבנית[22]. הכותב שואל אם זה באמת נכון, ובכל זאת מכנה אותו "ההשערה הסבירה ביותר"[22]. ההסבר שהשם בא מגבינת פרמזן, לפי אותו מאמר, "לא מחזיק"[22].

קפרזה

לפי העיתונאי לוצ'אנו פיניאטרו, בתחילת המאה ה-20 דווקא בקאפרי עלה לתהילה סלט של עגבניות וגבינה, עוד לפני שאפשר לדבר על מוצרלה, וכך נולדה הקפרזה[24]. Le Grand Continent כותב שהמקור המדויק שנוי במחלוקת, ומביא גרסה שלפיה היא הומצאה במלון גראנד הוטל קוויסיסאנה[25]. הרכיבים לפי אותו מקור: מוצרלה, עגבניות בשלות, בזיליקום טרי, שמן זית כתית מעולה, מלח ופלפל[25].

פיצה מרגריטה

התקנה האירופית שרשמה את הפיצה הנפוליטנית כמוצר מסורתי מובטח מתארכת את המרגריטה בין 1796 ל-1810, וכותבת שב-1889 היא הוגשה למלכת איטליה בגלל צבעי התיבול, שמזכירים את הדגל[26]. הפתק המפורסם, שבו כביכול אישרו מבית המלוכה שהפיצות נמצאו טובות, נבדק מול מסמכים אחרים ונמצאו בו פערים[27]. National Geographic כותב שלפי מחקר עדכני הסיפור נשען על זיוף, ומוסיף שהאמת עדיין שנויה במחלוקת[28], וגמברו רוסו מסכם שהמלכה מעולם לא טעמה פיצה מרגריטה[27]. הסיפור המלא בפיצה מרגריטה.

פיצה מוארכת עם רוטב עגבניות ומוצרלה מומסת ושוליים שחומים, על רקע כחול

הקינוח: טירמיסו

טירמיסו הוא קינוח קר שמקורו, לפי מילון טרקאני, בטרוויזו: ביסקוטי ספוג טבולים בקפה, קרם מסקרפונה עם ביצים וסוכר, וקקאו מר מעל[31]. לפי מסעדת לה בקריה בטרוויזו הוא עלה לתפריט שלה ב-1972[29]. בפריולי טוענים לקינוח מוקדם יותר. העיתונאי אלסנדרו מרצו מאניו, שמצוטט בכתבה בקוריירה דל ונטו, אומר שמה שוודאי הוא שב-1950 הוגש בטרטוריה בפיירס קינוח קר בשם tirime su, בלי מסקרפונה ושונה מאוד מהטירמיסו של היום[30]. שני הצדדים בטירמיסו.

המנות האלה בתפריט שלנו

בתפריט של פסטה בסטה פתח תקווה יש כמה מהמנות האלה[32]. אלה המילים של התפריט:

  • ניוקי אפוי (סורנטינה): רוטב עגבניות ומוצרלה[32]. בתפריט המנה בקטגוריית "מהתנור".
  • קצ'ו אה פפה: ברוטב גבינות, חמאה, שמנת ופלפל שחור[32]. כלומר עם חמאה ושמנת, בשונה מהגרסה הרומית.
  • פסטו ברשימת הרטבים: בזיליקום טרי, קשיו, גראנה פדנו, שמן זית[32]. אתר התיירות של גנואה כותב שבפסטו גנואזי יש להימנע לחלוטין מקשיו[15], כלומר הפסטו שלנו אינו פסטו גנואזי קלאסי. במנה הוא מגיע ב"בוסייטה ברוטב פסטו וברוקולי"[32].
  • אליו אוליו ברשימת הרטבים: פטרוזיליה, שום ושמן זית[32]. פפרונצ'ינו לא כתוב בתפריט.
  • עגבניות ברשימת הרטבים, ובמנות: לינגוויני ברוטב עגבניות, סטרצ'יאטלה ושמן בזיליקום[32].
  • רביולי: רביולי ברוטב שמנת פטריות, ורביולי ברוטב א-לה לימונה[32].
  • מרגריטה סטרצ'יאטלה, בקטגוריית פינזה רומנה[32].
  • טירמיסו: ביסקוטי ספוג בקפה, מצופה בקרם מסקרפונה ואבקת קקאו[32].

פרמיג'אנה, קפרזה ופטוצ'יני אלפרדו אין בתפריט. יש לזניה רוטולו גבינות ופוקצ'ה, ועליהן כתבנו בלזניה ובפוקצ'ה[32]. הרטבים בהכנה ביתית[33], ומי שרוצה להרכיב צלחת משלו בוחר פסטה, רוטב ותוספות. איך זה עובד מוסבר בבר פסטה.

מנות איטלקיות בפסטה בסטה פתח תקווה

הסיבים 43, SIV PARK, בניין אלייד, פתח תקווה.

  • ניוקי אפוי (סורנטינה): רוטב עגבניות ומוצרלה.
  • קצ'ו אה פפה: ברוטב גבינות, חמאה, שמנת ופלפל שחור.
  • בוסייטה ברוטב פסטו וברוקולי.
  • טירמיסו: ביסקוטי ספוג בקפה, מצופה בקרם מסקרפונה ואבקת קקאו.
  • כשרות: כשר חלבי, תעודת הרבנות תוצג עם הפתיחה.

הסניף בבנייה, והפתיחה המשוערת היא בתחילת דצמבר 2026. אפשר כבר לעבור על התפריט המלא.

לניוקי סורנטינה בתפריט

שאלות ותשובות

מהן המנות האיטלקיות הקלאסיות בגרסה חלבית?+
בין המוכרות שיש להן גרסה חלבית או צמחית: פסטה ברוטב עגבניות, ספגטי אליו אוליו א פפרונצ'ינו, קצ'ו אה פפה, פסטו גנואזי, ניוקי אלה סורנטינה, פטוצ'יני אלפרדו, רביולי ופנסוטי במילוי גבינה ועשבים, פרמיג'אנה של חצילים, סלט קפרזה, פיצה מרגריטה וטירמיסו. לחלק מהן יש גם גרסאות אזוריות אחרות.
אונסק"ו הכיר במטבח האיטלקי?+
כן. בדצמבר 2025 נכלל באונסק"ו ברשימה הייצוגית של המורשת התרבותית הבלתי מוחשית הפריט "Italian cooking, between sustainability and biocultural diversity". ההכרה מתארת מנהג: חומרי גלם, טכניקות הכנה בעבודת יד, ארוחה משותפת ומתכונים שנולדו מהימנעות מבזבוז.
מאיפה הגיעה הפרמיג'אנה של חצילים?+
המקור שנוי במחלוקת. גמברו רוסו כותב שככל הנראה היא נולדה בסיציליה והושלמה בנאפולי, ושבמקור הרכיבים העיקריים היו רק חצילים ופקורינו, ובני נאפולי הוסיפו את המוצרלה. מאמר בכתב העת של האקדמיה האיטלקית למטבח מביא הסבר ששמע בסיציליה, שלפיו השם בא ממילה לתריס עם פסים חופפים, כמו פרוסות החציל בתבנית. הכותב שואל אם זה נכון, ובכל זאת מכנה אותו ההשערה הסבירה ביותר, ודוחה את ההסבר שהשם בא מגבינת פרמזן.
יש שמנת בפטוצ'יני אלפרדו המקורי?+
לא. המנה הרומית עשויה פטוצ'יני עם חמאה ופרמיג'אנו רג'אנו בלבד. לפי המשפחה של אלפרדו די לליו המנה נולדה ב-1908 ברומא. לפי ההיסטוריון לוקה צ'זארי בגמברו רוסו, השמנת זרה למתכון המקורי, והאמריקאים הוסיפו אותה כרכיב שלישי.
מה התיאור הכתוב הראשון של פסטה ברוטב עגבניות?+
לפי הספרייה הגסטרונומית של ברילה, התיאור הראשון של ורמיצ'לי ברוטב עגבניות מופיע בספר של איפוליטו קוואלקנטי מ-1837. גמברו רוסו כותב שהחיבור בין פסטה לעגבנייה חדש יחסית: קודם לכן הפסטה היבשה הוגשה בלבן, עם גבינה, ובנאפולי העגבנייה פגשה את הספגטי כמאה שנה אחרי סוף המאה ה-17.

מקורות

  1. UNESCO, Intangible Cultural Heritage: Italian cooking, between sustainability and biocultural diversity
  2. UNESCO, Decision 20.COM 7.B.27, 2025
  3. AGI, La cucina italiana è patrimonio dell'umanità, 10.12.2025
  4. Academia Barilla, Gastronomic Library: Cucina teorico-pratica של איפוליטו קוואלקנטי
  5. Gambero Rosso: Così gli chef hanno cambiato per sempre gli spaghetti al pomodoro, 23.4.2025
  6. Turismo Roma, אתר התיירות הרשמי של רומא: Spaghetti aglio, olio e peperoncino, 7.12.2023
  7. Gambero Rosso: La ricetta della pasta aglio, olio e peperoncino, 9.5.2023
  8. La Cucina Italiana: Cacio e pepe, la ricetta classica e 7 consigli per non sbagliare più
  9. Gambero Rosso: הקצ'ו אה פפה של Checco er Carettiere ברומא
  10. Bartolucci ועמיתיו, Phase behavior of Cacio e Pepe sauce, Physics of Fluids 37, 2025 (גרסת arXiv)
  11. Improbable Research: זוכי פרס איג נובל
  12. Treccani, המילון האיטלקי: pesto
  13. Museo della Cucina: המתכון הראשון של הפסטו, Ratto, La Cuciniera Genovese
  14. קונסורציום הבזיליקום הגנואזי: הכרה כ-DOP, 2005
  15. Visit Genoa, אתר התיירות של גנואה: Pesto alla genovese
  16. Gambero Rosso: La vera ricetta dello gnocco alla sorrentina, 6.5.2025
  17. Ines Di Lelio, Gambero Rosso: Vi racconto la storia di mio nonno Alfredo Di Lelio, 2023
  18. Gambero Rosso: Roma risponde agli americani, una scuola segreta per le vere Fettuccine Alfredo, 12.5.2025
  19. Luca Cesari, Gambero Rosso: Lo strano caso delle Fettuccine Alfredo, 2023
  20. Treccani, המילון האיטלקי: raviolo
  21. AIFB, איגוד בלוגרי האוכל האיטלקי: הפסטות הטריות הממולאות של ליגוריה
  22. Giovanni Ballarini, Ipotesi sulla parmigiana, Civiltà della Tavola 138, האקדמיה האיטלקית למטבח, 2003
  23. Gambero Rosso: Parmigiana di melanzane, storia e ricetta, 10.8.2022
  24. Luciano Pignataro: La caprese, Capri Review 21, 2004
  25. Le Grand Continent: L'odyssée de la salade caprese à Capri
  26. תקנה (EU) 97/2010: רישום Pizza Napoletana כ-STG, כתב העת של האיחוד האירופי L 34
  27. Gambero Rosso: Ecco perché la Regina Margherita non c'entra niente con la pizza Margherita, anatomia di una fake news, 12.8.2023
  28. National Geographic History: האם המרגריטה באמת קרויה על שם מלכה
  29. Le Beccherie, טרוויזו: The history
  30. Corriere del Veneto, 5.8.2017: הטירמיסו כמוצר מסורתי של פריולי
  31. Treccani, המילון האיטלקי: tiramisù
  32. פסטה בסטה פתח תקווה: התפריט המלא
  33. פסטה בסטה פתח תקווה: דף הבית