
טירמיסו: מי באמת המציא אותו
הוא כל כך מוכר שקל לחשוב שהוא בן מאות שנים. בפועל הטירמיסו צעיר: לפי הגרסה המוכרת הוא עלה לתפריט בפעם הראשונה ב-1972, ועד היום שני אזורים באיטליה רבים על מי המציא אותו.
מה השם אומר
Tirami su פירושו באיטלקית "תרים אותי". באנגלית מתרגמים את זה pick me up, כלומר משהו שנותן לך כוח ומצב רוח[2]. מתאים לקינוח עם קפה וסוכר.
המילון טרקאני מגדיר אותו כ"קינוח קר שאוכלים בכפית, ממקור טרוויזאי", שהוכן במקור משכבות של סבויארדי טבולים בקפה קר וקרם מסקרפונה עם סוכר, ביצים וקקאו מר[1]. לפי אתר האוכל Dissapore, המילה נכנסה לראשונה למילון איטלקי, סבטיני קולטי, ב-1980[11].
טרוויזו, 1972
הסיפור המוכר מתחיל במסעדת לה בקריה בטרוויזו. לפי המסעדה, אלבה קמפאול, אשתו של הבעלים אדו קמפאול, והקונדיטור רוברטו לינגואנוטו ניסו גרסאות במשך תקופה ארוכה, עד שסיימו בין 1971 ל-1972[5]. ב-1972 הופיע בתפריט הקינוחים "Tiramesù"[3].
מאיפה הרעיון? לפי La Cucina Italiana, אלבה נזכרה ב"סבטוטין", קרם של ביצים טרופות עם סוכר שהכינה לה חמותה[4]. מסופר גם על ארוחת בוקר של זבליונה וקפה[5]. אלה זיכרונות משפחתיים, לא מסמכים.
המשפחה מעולם לא רשמה פטנט על הקינוח[2]. כשאדו קמפאול מת ב-2021, בגיל 93, כתב ה-BBC שהתקשורת האיטלקית מכנה אותו "אבי הטירמיסו"[2].
"נולד לאחרונה, לפני קצת יותר מעשר שנים, קינוח בעיר טרוויזו, הטירמסו." ג'וזפה מאפיולי, Vin Veneto, 1981[4]
הפעם הראשונה בדפוס
התיעוד הכתוב הראשון של הטירמיסו עם מסקרפונה הוא של ג'וזפה מאפיולי, באביב 1981, בכתב העת Vin Veneto[6]. הוא כתב שהקינוח הוצע לראשונה במסעדה לה בקריה, בידי קונדיטור בשם לולי לינגואנוטו[4]. ב-15 באוקטובר 2010 הופקד המתכון של לה בקריה בשטר נוטריוני באקדמיה האיטלקית למטבח[5].
המחלוקת: פריולי נגד ונטו
ב-2017 פרסם משרד החקלאות האיטלקי את הטירמיסו ברשימת המוצרים המסורתיים של פריולי ונציה ג'וליה, בשתי גרסאות. הראשונה מטולמצו, ממלון ומסעדת "רומא". השנייה מפיאריס, "קופה ווטורינו"[6]. את הבקשה הגישה משלחת אודינה של האקדמיה האיטלקית למטבח[6].
בטולמצו מייחסים את הקינוח לטבחית נורמה פיילי בשנות ה-50, ומציגים קבלה מ-13 בדצמבר 1959. הגרסה של פיאריס הייתה קינוח קר עם שמנת ושוקולד, של הטבח מריו קוסולו[7]. בוונטו לא אהבו את זה. מושל ונטו, לוקה זאיה, אמר שהוא "המום לגמרי" מהצו, וביקש מהשר להשהות אותו[6]. הכותב אלסנדרו מרצו מאניו העיר שהמתכון עם המסקרפונה של "רומא" אינו נושא תאריך[6].
ב-2024 קיבל גם "הטירמיסו של טרוויזו" מעמד של מוצר מסורתי[8]. כך גם פריולי וגם טרוויזו רשומים היום כבית של הטירמיסו, ושני האזורים ממשיכים לטעון לכתר.
האגדה מסיינה
יש גם אגדה שלפיה קונדיטורים מסיינה המציאו את הקינוח במאה ה-17 לכבוד הדוכס קוזימו דה מדיצ'י, וקראו לו "מרק הדוכס". אתר האוכל האיטלקי Dissapore מפרק אותה: אין לה מקורות, ו"לא סביר בכלל" שמסקרפונה וסבויארדי שימשו בקונדיטוריה של סיינה באותה תקופה[11].
יום הטירמיסו ואליפות העולם
מאז 2017 מציינים את יום הטירמיסו העולמי ב-21 במרץ, היום הראשון של האביב. את היום הזה יזמו הכותבים קלרה וג'יג'י פדובאני[9]. באותה שנה, ב-4 וב-5 בנובמבר, נערכה באזור טרוויזו אליפות העולם הראשונה בטירמיסו, עם 720 מתחרים[10].
מה יש במתכון המקורי
המתכון של לה בקריה שהופקד ב-2010: 12 חלמונים, חצי קילו סוכר, קילו מסקרפונה, 60 סבויארדי, קפה לפי הצורך וקקאו[5]. אין בו אלכוהול[2]. יש גם גרסה ותיקה אחרת של הקינוח עם ליקר גראן מרנייה, אבל היא לא חלק מהמתכון שהופקד[11].

הטירמיסו שלנו

בפסטה בסטה פתח תקווה הטירמיסו מגיע בקופסה של Basta Desserts: ביסקוטי ספוג בקפה, מצופה בקרם מסקרפונה ואבקת קקאו. הוא נמצא בתפריט הקינוחים.
לטירמיסו בתפריטהסניף בהסיבים 43 (SIV PARK, בניין אלייד) נמצא בבנייה, והפתיחה המשוערת היא בתחילת דצמבר 2026.
שאלות ותשובות
מה זה טירמיסו?+
מה פירוש השם טירמיסו?+
מי המציא את הטירמיסו?+
יש אלכוהול בטירמיסו?+
איפה אוכלים טירמיסו בפתח תקווה?+
מקורות
- Treccani, המילון האיטלקי: tiramisù
- BBC, 2021: Ado Campeol, 'father of Tiramisu', dies at 93
- Le Beccherie, טרוויזו: The history (תולדות הטירמיסו לפי המסעדה)
- La Cucina Italiana: Tiramisù, Le Beccherie (מאפיולי 1981, הסבטודין)
- La Cucina Italiana: Tiramisù, la ricetta originale (ההפקדה ב-2010 והרכיבים)
- Corriere del Veneto, 5.8.2017: הטירמיסו כמוצר מסורתי של פריולי והמחלוקת עם ונטו
- קלרה וג'יג'י פדובאני: La vera storia del tiramisù (טולמצו ופיאריס)
- Pasticceria Internazionale, 2024: הטירמיסו של טרוויזו מוכר כמוצר מסורתי
- Tiramisù Day: יום הטירמיסו העולמי
- Tiramisù World Cup: History
- Dissapore: Storia del tiramisù (המילון של 1980, האגדה מסיינה)
